איך מזהים גישה בעייתית בראיון עבודה

מועמד בטוח בעצמו ומועמד עם גישה בעייתית יכולים להיראות אותו דבר בתחילת הראיון. ההבדל הוא אם המועמד עדיין מתכוון ללמוד את החברה שמולו. Jason Harper, מייסד Ready Signal, פוסל את מי שמגיע בטוח שהדרך שלו היא התשובה, וממשיך עם מי שמביא רקע רציני בלי להניח שהניסיון יעבוד בחברה החדשה כמו בקודמת.

לאיש שיווק חדש יש פחות זמן להוכיח את עצמו ממה שנדמה לפי לוח הזמנים שקיבל. כלל האצבע של Jason Harper: משווק שאמרו לו שיש לו שישה חודשים צריך להראות ערך תוך חודשיים או שלושה ולעדכן את היזם לאורך כל הדרך. אתגר שפיבק אומר ליזמים לתכנן כאילו יש בערך חצי מהזמן שהם מבטיחים.

מי שמגייס קודם לפי גישה לא מוותר על כישורים. הוא רק מאפשר לעובד שפתוח ללמידה להשלים אותם תוך כדי עבודה. היוצא מן הכלל הוא כשאין מי שילמד: Jason Harper מציין שכמשקיע הוא לא יכול להכשיר יזם, ולכן בהשקעה ביזם הכישורים שוקלים אצלו יותר מאשר בגיוס עובד. הכלל של אתגר שפיבק הוא להחליט לפני הראיון איזה משלושת הדברים אתם יכולים להרשות לעצמכם ללמד.

שלמו לאיש השיווק הראשון מספיק כדי שהתפקיד יהיה הימור רציני. כשמשלמים לבכיר פחות מדי, זה בדרך כלל עולה ביוקר בהמשך. Jason Harper הביא פעם חבר לתפקיד CMO בשכר של בערך רבע ממה שהחבר חשב שמגיע לו, וההעסקה החזיקה כתשעה חודשים עד ששניהם הסכימו שזה לא עובד. אתגר שפיבק מתייחס לגיוס שיווק בכיר כהתחייבות מלאה, ומבנה השכר הוא החלטה נפרדת.

ההחלטה תלויה בשאלה אם היזם כבר יודע לנהל את השיווק בעצמו. ל-Jason Harper אין עניין ב-fractional CMO (סמנכ״ל שיווק במשרה חלקית) ב-Ready Signal, כי הוא בא מעולם הסוכנויות וממלא חלק מהתפקיד בעצמו. יזם בלי הרקע הזה צריך בדרך כלל מישהו בתפקיד. כדאי להחליט את זה יחד עם השאלה מתי בכלל שווה לגייס את איש השיווק הראשון.

לגייס לפי גישה פירושו לבדוק שלושה דברים בסדר קבוע: קודם גישה, אחר כך מאמץ ורק אז כישורים. Jason Harper מ-Ready Signal מגייס ככה, כי כישורים אפשר ללמד בהמשך, אבל הגישה קובעת אם בכלל אפשר ללמד את האדם. בפועל זה אומר להעדיף מועמד שפתוח ללמוד על פני מועמד מנוסה שכבר סגור בדעתו.

בחברה בשלב מוקדם התפקיד משתנה מהר, ולכן איך מישהו עובד חשוב יותר מאיך נראה תיק העבודות שלו. מועמד עם מעט ניסיון והגישה הנכונה הוא סיכון קטן יותר ממה שנראה, כי את הכישורים משלימים מהר. גישה סגורה לא משתנה, וגם המועמד המנוסה ביותר לא יצליח אם הוא לא מוכן ללמוד.

גישה היא בדיוק הדבר שאי אפשר ללמד אחרי הגיוס. כישורים אפשר להשלים תוך כדי העבודה, אבל אם מישהו מגיע עם דעה סגורה ותחושה שהוא כבר יודע הכול, אין הרבה מה לעשות עם זה מבפנים. לכן כדאי לבדוק את הגישה בראיון עצמו, לפני ההצעה, ולא לקוות לשנות אותה בדיעבד.

שימו לב לסדר שבו המועמד מציג את עצמו. מי שפותח במה שהוא כבר יודע ובכמה שנות ניסיון יש לו, ומגיע עם "אני עושה את זה כבר שנים, תעשו את זה בדרך שלי", מראה גישה סגורה. סימן נוסף הוא מועמד שסומך על התהליך הקבוע שלו יותר מאשר על מה שהוא לומד על החברה, ומבקש חודשים של תכנון לפני שהוא משיק משהו.

יועץ שיווק שווה את הכסף כאן כשהוא עוזר ליזם להגדיר איזו גישה, כמה מאמץ ואילו כישורים העובד הראשון צריך, ויושב איתו בראיונות. הסדר שבו גישה קודמת לכל השאר עובד הכי טוב כשמישהו כבר סינן לפיו בעבר, ואת הניסיון הזה מביא מישהו מבחוץ. אתגר שפיבק, יועץ שיווק שעובד עם יזמי Seed ו-Series A, עושה בדיוק את זה, ישירות עם היזם. עוד על איך הוא עובד.

Jason Harper בודק בדיוק את אותם שלושה דברים, באותו סדר, כשהוא בוחן יזם להשקעה. את התשובה הוא שומע בשיחה עצמה: פעם הוא השקיע בחברת אנליטיקה כי היזם שכנע אותו, לא ה-pitch deck. ההבדל הוא שמשקיע לא יכול להכשיר את היזם, ולכן בהימור שאי אפשר לתקן מבפנים הוא נותן לכישורים יותר משקל.